זוהר (זואי) מור

קצת עליי>

על הבלוג 

>

IT’S YOUR STORY

>

מה עוד באתר?

ציות ארגוני

בעשור האחרון, אנו עדים להתגברות מתמדת של רגולציה ופיקוח בתחום הפיננסי, התרופות ובתחומים רבים אחרים. מונחים כגון "ניהול סיכונים", "ציות", "אכיפה מנהלית", הפכו להיות חלק מהשיח היומיומי בהנהלות הארגונים השונים. ההבנה הגוברת היא, שארגון המעוניין לנהל פעילות שוטפת להשגת מטרותיו האסטרטגיות, ללא עיצומים וקנסות בגין אי ציות לרגולציה, נדרש במקביל לפעילותו העסקית, לקדם ולהטמיע תרבות ציות אפקטיבית.

הצורך בהסדרת תפקיד קצין הציות והאחראי על אכיפה, עלה לאחר התרסקויות ושערוריות ענק בתאגידים ציבוריים ופיננסיים בינלאומיים מובילים. משבר הסב פריים, על רקע קריסת תאגידי ענק מובילים כמו אנרון וורלדקום, בישר את הצורך בשינוי אמתי. אחד הפתרונות, היה הסדרת ממשל תאגידי, האחר היה הסדרת מערך ניהול סיכונים ובפרט הסדרת תכנית ציות ואכיפה אפקטיביים. הנושא זכה להתייחסות חיובית, מטעם רשויות רגולטוריות מקומיות ומטעם גופים בינלאומיים. מה עם הרגולטורים הישראליים? הם לא נשארו עומדים מהצד.

בראשיתה, פעילות הציות התמקדה בעיקר במערכת הפיננסית, כחלק מניהול הסיכונים בארגון. באותה העת כאשר שמעו שמאן דהוא עובד במחלקת 'ציות' שאלו, האם הכוונה למחלקת 'ציוד'? עכשיו, כולם כבר מבינים, שמדובר במשהו אחר לגמרי. כיום ולאור ההתפתחות המשמעותית אשר התרחשה בתחום הציות (compliance) והגדרת תפקיד קצין הציות בארגון (compliance officer), ברור שמדובר בפונקציה מרכזית ומהותית עבור הארגון. פונקציה, שהינה בעלת השפעה עסקית, כגוף מייעץ ומביע עמדה ודעה במהלך הפעילות השוטפת.

היום, אנו עדים לדרישה גוברת מארגונים בתחומים מגוונים, להסדיר פונקציית ציות מתאימה. העלייה בדרישה לבעלי תפקידים בתחום הציות והרגולציה, מקבלת ביטוי בעולם התרופות, התעשייה הביטחונית, ההייטק ועוד ועוד. גאות זו בתחום הציות, לא נובעת רק מההבנה שעל מנת לפעול לאורך זמן ולמזער את הסיכוי לתביעות ולפגיעה במוניטין של הארגון, כדאי לארגונים להחזיק פונקציית ציות. גאות זו, היא בראש ובראשונה, תוצאה של עלייה בכמות הרגולציה והרגולטורים המסדירים תחומים שונים ומגוונים. לא פלא אם כן, שציות ואכיפה תופסים מקום גדל בשנים האחרונות, בדיון הציבורי ובמחקרים האקדמאים.

הגישה הגוברת בארגונים היא, שעל מנת למנוע התממשות סיכונים ולהתמודד עם עיצומים וקנסות יש להסדיר תהליכים, בקרות, מדיניות ונהלים. במקביל, התאגיד נדרש לוודא את הצייתנות של העובדים ואת האפקטיביות של אותם משתנים. שינוי תפיסתי זה, הינו מהותי ביותר. המעבר מחשיבה עסקית לחשיבה של סיכונים, הובילה לכך שארגונים משקיעים הון, בהסדרת מערכי ניהול סיכונים וניהול ציות בפרט, כשכל מטרתם לצמצם ולנסות למנוע התרחשות של סיכון זה או אחר. רק בעתיד, אולי נדע אילו השפעות יש לשינוי תפיסתי זה ומיקוד בסיכונים, על החדשנות והיצירתיות בתחומים השונים..


ארגונים משקיעים הון לא קטן בהסדרת מערכי ניהול סיכונים, ציות וכד'. יחד עם זאת, נראה שעדיין לא הגענו לנקודה בזמן בה הפרות לא מתרחשות וארגונים לא עומדים מול עיצומים בסכומי עתק. בנוסף לכך, מאחר וכיום קיימת כל כך הרבה רגולציה בתחומים השונים, הסיכוי שארגונים ימצאו בהפרה של הוראה זו או אחרת, הינו גדול הרבה יותר מבעבר. המציאות המעט עגומה היא, שאחרי כל ההוצאה וההשקעה שארגונים מסיטים לכיוון ציות, עדיין יש הפרות בקנה מידה גדול וסכומי העיצומים המוטלים ע"י הרגולטורים, רק גדלים בהתאמה.


אם יש משהו שהמציאות מלמדת אותנו שוב ושוב וכל בר דעת מבין, זה שמה שלא נעשה וכמה שנתכונן, תמיד יהיו משברים שלא ציפינו להם. אם זה מבחינה פוליטית מדינית, כלכלית מקומית או בינלאומית, בנקאית, עסקית ואפילו אישית, בסביבה של חוסר וודאות, אנחנו לעולם לא נוכל לנהל את כל הסיכונים. מסיבה זו ואחרות, אטען שלא ניתן להתעלם מהאספקט האנושי והפסיכולוגי כאשר דנים בסוגיה של ציות.

לעדכונים ומידע על פוסטים חדשים, בבלוג  

Grainy Texture
בלוג

you may like...

©2020 by  zohar zoe mor ©. Proudly created with Wix.com

  © זכויות שמורות לזוהר מור

תנאי שימוש אלו, מחייבים את המשתמש באתר ומהווים חוזה בין המפעילה למשתמש

האתר כולל את הדעות והעמדות של הכותבת בלבד

הכותבת אינה אחראית לפרשנות של כותרות הפוסטים ו/או לאימתות או דיוקם של התכנים

התכנים מובאים בהשאלה לציבור בלבד, בהתאם לכללי מסחר הוגן ולא לשימוש מסחרי