קבלת החלטות וניהול סיכונים

קבלת החלטות עניינה בקביעת דרך פעולה מועדפת מבין שלל אפשרויות קיימות. החלטה יכולה להיות מובנית ותהליכית, או אינטואיטיבית ואימפולסיבית. היא יכולה להתנהל תחת תפיסה של ניהול סיכונים, מחסור או שפע. הדרך בה אנחנו רואים את המציאות, משפיעה על הדרך בה נקבל החלטות!

קבלת החלטות

קבלת החלטות עניינה בקביעת דרך פעולה מועדפת, במסגרת מצבי טבע נתונים להשגת יעד מוגדר. כבר מההגדרה עולה כי קבלת החלטות היא תהליך מאוד אישי, לא רק שדרך הפעולה צריכה להיות מועדפת על ידי המחליט (ולאו דווקא על ידי הסביבה), היא צריכה להשיג יעד מוגדר שגם הוא רלבנטי עבור מקבל ההחלטה ולעיתים יבוא בסתירה ליעדים של הסביבה ואפילו ליעדים המוצהרים של מקבל ההחלטה במקרים בהם ברמה הלא מודעת, מתקבלת החלטה המושכת לכיוון המנוגד לזה שהיה נבחר ברמה המודעת.

תהליך קבלת החלטות מורכב מכמה שלבים: זיהוי הבעיה או היעד, בחינת הידע הקיים, זיהוי קונפליקטים אפשריים, זיהוי פתרונות וחלופות, זיהוי קריטריונים ושיקולים, בחירה מתוך מספר חלופות. כל אחד מהשלבים הללו יושפע מהאופן בו אנחנו חושבים.

כאמור, השלב הראשון בכל קבלת החלטה הוא הגדרת הבעיה.על מנת לקבל תשובה טובה, אנחנו חייבים לשאול את השאלה הנכונה.

Image by Brett Jordan

קבלת החלטות בתנאי חוסר ודאות

בהקשר של קבלת החלטות, סטטיסטיקה וחקר ביצועים עושים הבחנה בין שלושה מצבים : תנאי וודאות, תנאי חוסר וודאות ותנאי סיכון. מאחר ומצבים של חוסר וודאות הינם מצבים קשים, ברמה האישית / ארגונית או ממשלתית / עולמית לאורך השנים סיגלנו לעצמנו אי אלו דרכים להתמודדות עם חוסר וודאות.

הדרכים הללו כוללות, בין היתר : הפחתת חוסר הביטחון ע"י איסוף מידע, הגדלת הידע שלנו בנושא והבנת המצב; השגת שליטה מקסימלית  אפשרית, ע"י לימוד ובחירת התגובה המתאימה ביותר לסיטואציה; שימוש בכלים סטטיסטיים, הכולל בין היתר ביצוע תחזיות וחישוב הסתברות להתרחשות אירוע Smithson (1989).

כאמור, הדרך הקלה ביותר להתמודד עם הצורך לקבל החלטות במצבי חוסר וודאות, מתחילה בצמצום הבורות וחוסר הידע, ע"י  השלמתו באי אלו אמצעים (כולל לימוד ואיסוף ידע ממקורות חיצוניים). בהקשר זה, מעניין לדעת שלרוב אנחנו להשלים ידע חסר, על ידי שימוש בהנחה כלשהי והסתמכות עליה על מנת למלא את החסר.

Image by Brooke Cagle

ניהול סיכונים בארגון

ניהול סיכונים בהקשר הארגוני, חותר להשתמש בכלים סטטיסטיים ותחזיות, על מנת לצמצם את הסיכוי להתממשות סיכונים מוכרים, כאמצעי להתמודד עם הצורך לקבל החלטות במצבים של חוסר וודאות.

 

התהליך שואף לנהל את מצבי חוסר הוודאות האינהרנטיים לפעילות, באמצעות בחינת חשיפות וביצוע הערכה של החלטות אשר יתקבלו או לא, בנוגע לנטילת כל אחד מהסיכונים. זה נעשה, בין היתר, ע"י ביצוע של תחזיות על משתנים ועל תוצאות, שימוש בכלים סטטיסטיים ומתמטיים, על מנת לקבוע מה ההסתברות להתרחשות של תוצאה מסוימת וקבלת ערך כמותי. הכל, מטרה לצמצם את חוסר הוודאות ואת הסיכוי להתממשות הסיכון.

ניהול סיכונים בתאגיד (ואני אתייחס לתאגיד בנקאי), הוא תחום מאוד רחב והתאגיד הבנקאי נדרש כיום לנהל סיכונים רבים,  בין היתר: סיכון משפטי, סיכון ציות, סיכון תפעולי, סיכון ריבית, סיכון אשראי, סיכון נזילות וסיכונים חוצי גבולות. זאת, כאשר תפקיד הגופים המפקחים על הבנקים הינו, בין היתר לוודא כי הסיכונים הללו מנוהלים כראוי.

בנקים הפועלים בהתאם למתודולוגית ניהול סיכונים, נדרשים למלא, בין היתר, את המשימות הבאות:

  1. עליהם להבין בבירור, מה רמת החשיפה של הבנק לסיכונים השונים.

  2. עליהם, ככל שהדבר אפשרי, לכמת את הסיכון (שימוש בכלים מתמטיים).

  3. עליהם להעריך את התועלת אשר תינתן לאור הסיכון – לבצע הערכה מושכלת, על מנת להחליט איך להתנהל ולנהל עסקים, למרות קיומו של הסיכון.

  4. עליהם להעריך את הרמה של כלל הסיכונים להם הם חשופים, על מנת לקבל תמונה רחבה על החשיפה (מבחינת מפת חשיפות במאקרו). [1]

[1] Simon Gleeson, "INTERNATIONAL REGULATION ON BANKING, Basel II: Capital and risk requirements", OXFORD UNIVERSITY PRESS, 2010 p.4

zoei3.jpg
Speaking with the Judge
Contract Review