תפיסת סיכון ומגדר - האם נשים לוקחות סיכונים פחות מגברים?

שאקח את הסיכון שתאבדו ענין בקריאת כל הפוסט ואספק את התשובה בפסקה הראשונה? או שאמשוך אתכם.ן עד הסוף, כדי לתת את הפאנץ' בדרמטיות? מה לעשות? מה לעשות? החלטות קשות... אחת הטעויות הנפוצות ביותר בנוגע לניהול סיכונים בהקשר המגדרי היא, שנשים לוקחות פחות סיכונים מגברים. כן! קראתן.ם נכון. מדובר בטעות. שגגה. חירטוט. טעות אשר הושרשה כל כך עמוק בתפיסות החברתיות, שהיא משפיעה לא רק על הדרך בה נשים מקבלות החלטות בחייהן, אלא גם על הדרך בה מחקרים אקדמיים מתנהלים ונתונים סטטיסטיים מתפרשים.

בשנת 2008 התרחש משבר פיננסי עצום, אשר ריסק חברות ושינה תפיסות רבות בנוגע לדרך בה יש לנהל ארגונים. חברות ענק שאף אחד לא תיאר בדמיונו שיוכלו להתמוטט ביום אחד, התמוטטו גם התמוטטו והובילו לשרשרת דומינו של קריסות בתחום הבנקאות, ההשקעות ועוד. לאחר המשבר, עלתה הטענה שבמידה והמערכת הפיננסית היתה כוללת יותר 'מקבלות החלטות נשים', המשבר היה נמנע לחלוטין או היה פחות עוצמתי. הטענה קיבלה את השם המושך "היפותזת אחיות ליהמן - Lehman Sisters hypothesis". זאת, מאחר ונפילת בנק ה"אחים ליהמן", סימלה את ההתדרדרות הגדולה ביותר של המשבר בשוק האמריקאי באותה העת.

בבסיסה של הטענה מצויה ההנחה, שנשים נוטות לקחת פחות סיכונים (risk averse) ביחס לגברים. הנחה, אשר הפכה לכל כך שגורה, שהיא כאמור השפיעה ועודנה משפיעה על מקבלי החלטות ויוצרי מדיניות בכלכלה, בתקשורת, במקומות העבודה ובכלל. הסברה היתה, שאם נשים היו מקבלות החלטות בתקופה הסמוכה למשבר 2008, הן לא היו לוקחות את אותם סיכונים כמו גברים והמשבר היה נמנע.

על מנת לבדוק את הטענה הזו והאם יש בה מן האמת, בוצעו במהלך השנים האחרונות מספר מחקרים אקדמאים בנושא. המחקרים נערכו בשני כיוונים. האחד היה בנוגע לטענה השורשית שנשים 'סולדות מסיכונים' והשני היה בדיקה של ההיפותזה עצמה.

מעניין לדעת שכל המחקרים, אשר שאלו את השאלה 'האם נשים יותר סולדות מסיכונים, ביחס לגברים?', פרט למחקר אחד, הגיעו לאותה מסקנה חיובית. המסקנה פה אחד היתה ש - כן. נשים סולדות מסיכונים יותר מגברים. אז איך אני טוענת שזו טעות ועל מה אני מבססת את טענתי? סבלנות זו מעלה... כפי שאמרתי כל המחקרים פרט למחקר אחד (Adams and Funk (2012, אשר הגיע למסקנה אחרת וקבע שהטענה שנשים סולדות מסיכונים, אינה מוחלטת. המחקר ציין שכאשר נשים מגיעות לעמדות מפתח של קבלת החלטות ולקיחת סיכון בתחום הפיננסי, התיאבון שלהן לסיכון משתווה לזה של גברים. מעניין? דווקא נשים אשר נמצאות במעמד גבוה של קבלת החלטות וקביעת גורלות, מקבלות החלטות באותה רמת סיכון כמו גברים. קרי - ככל שעולים בדרגת ההיררכיה כל פער (אם היה) בתפיסת הסיכון, מתפוגג.

מאחר וכמעט 100% מהמחקרים הסתיימו באותה מסקנה שנשים סולדות מסיכון, בוצע מטה מחקר (מחקר 'על', אשר בודק ממצאים של מאות מחקרים אחרים), מטעם חוקרות בתחום הפמיניזם כלכלי Feminist Economics. תחום מחקר, המהווה נישה של המחקר הפמיניסטי ומתמקד בהטיות ובאי שוויון מגדרי, המקבלים ביטוי בכלכלה. מטרת המחקר העצום הזה היתה לבחון, בין היתר, את התהליך המחקרי אשר בוצע ע"י החוקרים עצמם בכל עשרות המחקרים שהגיעו לאותה המסקנה, לפני שהם הסיקו שנשים סולדות מסיכון.

תוצאות המחקר היו כמעט חד משמעיות ולחלוטין מטרידות. מסתבר שכאשר אנחנו קוראים מסקנה מחקרית, הטוענת ש"נמצא שנשים סולדות מסיכון, לעומת גברים", המסקנה הזו לרוב, אם לא בכל המקרים, כלל אינה מבוססת על ניתוח מהימן של הנתונים הסטטיסטיים.

המחקר בדק את הממצאים הכמותיים, באמצעות כלים סטטיסטיים/מתמטיים ואת האופן בו הממצאים נותחו על ידי החוקרים. ראשית נמצא, שחוקרים הבאים לבחון סוגיות של מגדר, לרוב מגיעים למחקר מוטים מבחינת תפיסותיהם האישיות. קרי, הם מגיעים למחקר נגועים בתפיסה שנשים חוששות מסיכונים מה שמוביל אותם לחפש אישרורים לתפיסה ראשונית זו. הטיות אלו משפיעות על שאלת המחקר, האופן שיבנו השאלונים, ינוסחו הראיונות וינותחו הממצאים.

בנוסף נמצא שהחוקר האקדמי המצוי, ניצב מול בעיה מעניינת לא פחות שבבסיס הפעילות האקדמית. מסתבר שהחוקרים מושפעים בקבלת ההחלטה שלהם לא רק מהצורך לאשרר תפיסה מוקדמת, אלא גם מהטיה אשר קיבלה את השם : 'הטיית הפרסום' Publication Bias. למי שלא בקיא בתחום הכלכלה ההתנהגותית, הטיות ויוריסטיקות Heuristics אלו, הנן פרי מחקרים של כהנמן וטברסקי, אשר החלו בשנות ה – 80 לבדוק את השאלה – מדוע אנשים מקבלים החלטות שגויות ולא אפקטיביות עבורם, תוך התעלמות מנתונים שיש להם בנוגע לגורמי סיכון? הטיות הנן פגמים בתפיסות שלנו, אשר משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות.

'הטיית הפרסום' בהקשר של נייר זה משמעה, שחוקרים נוטים להיות מושפעים מהתפיסה השלטת האומרת שמחקרים בנושאים הרלוונטיים לסוגיות של מגדר, מקבלים תהודה רבה יותר כאשר הם מציגים ממצא חד משמעי. למה? נראה שאנחנו מאוד אוהבים לשמוע ולקרוא על הבדלים מגדריים משמעותיים. מסתבר שמחקר אשר יציין ממצאים המראים שאין שונות גדולה בין גברים ונשים, יקבל פחות התייחסות, פחות תשומת לב, פחות פרסום. ואקדמאים צריכים פרסום... גם אם זה עולה במחיר של מחקר אקדמי ראוי.

יוצא איפה שמאחר ואותם חוקרים אשר גדלו בתוך עמם ובתוך תפיסות אשר סוברות שנשים סולדות מסיכונים:

1. הם הגיעו למחקר עם תפיסה/הנחה ראשונית בנוגע למה תהיה התוצאה של מחקרם. זה השפיע על כל תהליך בניית המחקר, השאלה המחקרית, בחינת הנשאלים וכו'.

2. הם לא טרחו לנתח את המידע הסטטיסטי בצורה נאותה מתמטית ושיגרו מסקנה לא מבוססת, אשר ידוע להם שתעורר עניין מחד, אבל לא תניע את אמות הסיפים ו/או תפגע בסטטוס קוו, מאידך.

אז מה בנוגע להיפותזת האחיות ליהמן?

מחקר עדכני אשר פורסם על שאלה 'האם האחיות ליהמן היו מצילות את היום?', הגיע למסקנה שלילית. המחקר קבע שגם אם היו יותר נשים בעמדות של קבלת החלטות במערכת הפיננסית בזמן של טרום המשבר, בסבירות גבוהה התוצאה היתה זהה.

האם משמעות הממצאים היא שנשים מקבלות החלטות 'כמו' גברים, או שנשים אינן סולדות מסיכון? האם אישה אשר מקבלת החלטה שאינה מוגדרת כ'נשית', באופן אוטומטי הופכת להיות שייכת למועדון המגדרי של הגברים, והיפך?

לצערה הרב של הכותבת, ישנם רבים אשר משייכים תכונות אופי מסוימות רק לנשים ואחרות רק לגברים ומי שחוצה את הקווים, מסתכן בלאבד את הזהות המגדרית שלו. אולי מאפייני המגדר הנשיים/גבריים, לא צריכים לקבל ציון של טוב/רע, יעיל יותר/פחות יעיל? אולי אי אפשר לקבוע מסמרות, בנוגע לתהליך קבלת החלטות אינדיבידואלי של אישה זו או גבר זה? ואולי, רק אולי.. כאשר המצב פקקט והכלים לא אפקטיביים, אף אחד לא יכול לקבל החלטה טובה??

1. Van Staveren Irene, "The Lehman Sisters hypotesis', Cambridge Journal of Economics 2014, 38, 995-1014, DOI:10.1093/cje/beu010. Oxford University Press

2. Wu Wendy, Truong, Liu, "would Lehman sisters Have saves the Day?', http://ssrn.com/abstract=3101538

3. Julie A. Nelson, Are Women Really More Risk-Averse than Men? GLOBAL DEVELOPMENT AND ENVIRONMENT INSTITUTE WORKING PAPER NO. 12-05 Tufts University Medford MA 02155, USA http://ase.tufts.edu/gdae. September 2012