תפיסת סיכון ומגדר - האם נשים לוקחות סיכונים פחות מגברים?

שאקח את הסיכון שתאבדו ענין בקריאת כל הפוסט ואספק את התשובה בפסקה הראשונה? או שאמשוך אתכם.ן עד הסוף, כדי לתת את הפאנץ' בדרמטיות? מה לעשות? מה לעשות? החלטות קשות... אחת הטעויות הנפוצות ביותר בנוגע לניהול סיכונים בהקשר המגדרי היא, שנשים לוקחות פחות סיכונים מגברים. כן! קראתן.ם נכון. מדובר בטעות. שגגה. חירטוט. טעות אשר הושרשה כל כך עמוק בתפיסות החברתיות, שהיא משפיעה לא רק על הדרך בה נשים מקבלות החלטות בחייהן, אלא גם על הדרך בה מחקרים אקדמיים מתנהלים ונתונים סטטיסטיים מתפרשים.

בשנת 2008 התרחש משבר פיננסי עצום, אשר ריסק חברות ושינה תפיסות רבות בנוגע לדרך בה יש לנהל ארגונים. חברות ענק שאף אחד לא תיאר בדמיונו שיוכלו להתמוטט ביום אחד, התמוטטו גם התמוטטו והובילו לשרשרת דומינו של קריסות בתחום הבנקאות, ההשקעות ועוד. לאחר המשבר, עלתה הטענה שבמידה והמערכת הפיננסית היתה כוללת יותר 'מקבלות החלטות נשים', המשבר היה נמנע לחלוטין או היה פחות עוצמתי. הטענה קיבלה את השם המושך "היפותזת אחיות ליהמן - Lehman Sisters hypothesis". זאת, מאחר ונפילת בנק ה"אחים ליהמן", סימלה את ההתדרדרות הגדולה ביותר של המשבר בשוק האמריקאי באותה העת.

בבסיסה של הטענה מצויה ההנחה, שנשים נוטות לקחת פחות סיכונים (risk averse) ביחס לגברים. הנחה, אשר הפכה לכל כך שגורה, שהיא כאמור השפיעה ועודנה משפיעה על מקבלי החלטות ויוצרי מדיניות בכלכלה, בתקשורת, במקומות העבודה ובכלל. הסברה היתה, שאם נשים היו מקבלות החלטות בתקופה הסמוכה למשבר 2008, הן לא היו לוקחות את אותם סיכונים כמו גברים והמשבר היה נמנע.

על מנת לבדוק את הטענה הזו והאם יש בה מן האמת, בוצעו במהלך השנים האחרונות מספר מחקרים אקדמאים בנושא. המחקרים נערכו בשני כיוונים. האחד היה בנוגע לטענה השורשית שנשים 'סולדות מסיכונים' והשני היה בדיקה של ההיפותזה עצמה.

מעניין לדעת שכל המחקרים, אשר שאלו את השאלה 'האם נשים יותר סולדות מסיכונים, ביחס לגברים?', פרט למחקר אחד, הגיעו לאותה מסקנה חיובית. המסקנה פה אחד היתה ש - כן. נשים סולדות מסיכונים יותר מגברים. אז איך אני טוענת שזו טעות ועל מה אני מבססת את טענתי? סבלנות זו מעלה... כפי שאמרתי כל המחקרים פרט למחקר אחד (Adams and Funk (2012, אשר הגיע למסקנה אחרת וקבע שהטענה שנשים סולדות מסיכונים, אינה מוחלטת. המחקר ציין שכאשר נשים מגיעות לעמדות מפתח של קבלת החלטות ולקיחת סיכון בתחום הפיננסי, התיאבון שלהן לסיכון משתווה לזה של גברים. מעניין? דווקא נשים אשר נמצאות במעמד גבוה של קבלת החלטות וקביעת גורלות, מקבלות החלטות באותה רמת סיכון כמו גברים. קרי - ככל שעולים בדרגת ההיררכיה כל פער (אם היה) בתפיסת הסיכון, מתפוגג.