זוהר (זואי) מור

קצת עליי>

על הבלוג 

>

IT’S YOUR STORY

>

מה עוד באתר?

סיפור נשי חדש

לא הרבה יודעים, אבל במקביל לעבודה ה'רגילה' שלי כעו"ד בתחום רגולציה וניהול סיכונים, אני עוסקת כבר שנים בלימוד ובמחקר של המיתולוגיה היוונית, כלכלה התנהגותית וסוגיות פמיניסטיות. איך הגעתי לשם? סיפור ארוך שהמקור שלו בין היתר בעבודה של שנים, בסביבה גברית מוחלטת, לרוב כאישה אחת ויחידה..

למה מיתולוגיה, כלכלה התנהגותית ופמיניזם? כי כולם התחברו אצלי בראש ו- בספר אשר יצא ממנו.

סטטיסטיקה, ניהול סיכונים וקבלת החלטות, הן מילים 'גדולות' אשר עוסקות הלכה למעשה במה שאנחנו עושים כל היום - מקבלים החלטות במצבים של חוסר וודאות ועושים מה שאנחנו יכולים (לתפיסתנו), על מנת להגיע להחלטה הטובה והאפקטיבית ביותר עבורנו.

משנות ה- 70 נעשו אינספור מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, במטרה להבין טוב יותר למה אנחנו מקבלים את ההחלטות שאנחנו מקבלים (תוך התעלמות מ'דגלים אדומים') והממצאים לא פחות ממדהימים.

מסתבר שהמוח שלנו מוטה ומטעה אותנו, באופן שוטף. זאת, מאחר ותהליך המחשבה שלנו 'מזוהם', באי אלו תפיסות ורעיונות שאספנו (במודע או לא) לאורך השנים. זה הגורם לכך, שרוב הזמן אנחנו מקבלים החלטות לא אפקטיביות. תוצאה של מוח עצלן, המספק לנו מסקנות זריזות אשר לא מקדמות אותנו להגשמת מטרותינו.

במסגרת המחקר שלי בנושא כלכלה התנהגותית, נתקלתי בנישה מעניינת בתחום הפמיניזם. נישה אשר נקראת 'פמיניזם כלכלי'. מדובר בפעילות של נשות אקדמיה, אשר התעצמה בעיקר לאחר המשבר הפיננסי של 2008. המטרה המרכזית של ה'פמיניזם הכלכלי', היא לבחון סוגיות כלכליות ברמת המאקרו והמיקרו, ואת ההשפעה של תפיסות חברתיות (וסטראוטיפים מגדריים) על תהליך קבלת החלטות ובניית התשתית הכלכלית.


בשנים האחרונות נראה שהמונח 'פמיניזם', זוכה למוניטין די גרוע ואני אישית די מצרה על כך. לא מעט נשים משתדלות להרחיק את עצמן ממושג זה, כאילו הוא לא עוסק בנשים אמיצות ופורצות דרך אשר בדמן ובזכותן, נשים יכולות היום לקרוא, לכתוב, להצביע, להקים עסקים, לבחור עם מי להינשא ואם להינשא.. להחזיק קניין ועוד ועוד.


רובנו היום מתייחסות ומתייחסים למצב הנתון, כאילו הוא היה כך מאז ומעולם. לא כך הדבר! לא מזמן, נשים חיו בסביבה ובעולם שונה לגמרי. הילרי קלינטון בסדרת הכתבות הדוקומנטרית שלה, תיארה בין היתר את התהליך שהיא עברה כאשר רצתה ללמוד משפטים. באותה העת, נשים מעטות מאוד פנו ללמוד את התחום והן נחשבו כ'מוזרות'. על פרופסוריות למשפטים, ניתן היה רק לחלום אז. והיום, לא שנות אור מאותם ימים, המציאות שלנו אחרת לגמרי. האקדמיה מלאה ברוב נשי, בכל שכבות הלימוד ונשים חוקרות ומשפיעות בצורה אשר הפכה למקובלת. כל כך מקובלת, שרבים שכחו את המאבקים אשר היו בעבר.

לכן חשוב לזכור שהמהות של פמיניזם, היתה ותמיד תהיה ליישר את העקומה. לייצר מצב בו ההפליה המובנית בלהיוולד אישה, נעלמת מהעולם. מצב בו, אותן זכויות ניתנות לנשים, גברים וכל מגדר שהוא, מתוך ראיה של כבוד לאדם וחוש צדק. אין זה אומר שפמיניסט/ית, נוקט/ת בגישה שהיא 'אנטי גברים'. ממש לא! אבל, זה בהכרח אומר שפעילות הפמיניזם שמה על דגלה את החתירה לשוויון ב - אפשרויות, בבחירה ובחופש לקבל החלטות לנשים, גברים וכל מה שפלואידי.


כאשר התחלתי ללמוד את המיתולוגיה היוונית (בערך בתקופה שגיליתי שהשורשים שלי ביוון..) נפגשתי עם שבע אלות אולימפוס. שבע דמויות של נשים מגוונות ושונות בתכלית השוני, אשר מייצגות שבעה ארכיטיפים (תבניות/פרדיגמות של תפיסות חשיבה והתנהגות). האלות הראו לי שנשיות היא מארג עצום ומגוון, של עוצמה טהורה. עוצמה שלא מוגבלת להגדרה חברתית, זו או אחרת. עוד בעת העתיקה של אלות יוון, אתנה בחרה בקריירה, דמיטר בחרה באימהות, הרה היא זו שמחוברת לנישואים וארטמיס לצייד ולנשים וכולן יותר מכול ביטאו נשיות.

אחת המסקנות שלי מהלימוד על אלות יוון ותיאוריות פמיניסטיות עכשוויות היא, שאין דבר כזה 'ה-עצמה נשית'. העוצמה הנשית, קיימת מבלי שנידרש לקורסים והכוונה. היא נמצאת בפנים!! היא מצויה בגנים שלנו ובהיסטוריה הקולקטיבית שלנו כנשים. לפעמים היא רק צריכה נאדג' קטן, כדי להתעורר ולהתחבר למקור.

מעניינת בהקשר זה הטענה, שנשים בטווח גילאים של 35 – אינסוף, פורצות כיום דרך בכל תחום בו הרגל שלנו דורכת. למה זה? ההסבר המוצע הוא שאנחנו הדור הראשון אחרי האימהות שלנו, אשר יצא לשוק העבודה. כאשר האימהות שלנו עשו זאת, הן היו החלוצות והן התחילו הרבה יותר לאט.. רובן עבדו חצאי משרות, כאשר את החצי השני השלימו בבית. לכן, באותה העת רק מעט נשים (שהאלות אתנה וארטמיס בערו בהן), הצליחו להתקדם למשרות בכירות.

בימינו נשים יוצרות, יוזמות, בונות עסקים, ממציאות וכותבות את הסיפור הנשי החדש בכל תחום אפשרי. איך זה? זה בהחלט לא פשוט! לא פשוט לבנות מסלול חדש כנשים, כאשר הכללים על פיהם נשים פועלות הם כללים אשר הוגדרו על ידי גברים. למרות זאת, נשים מצליחות בגדול. אבל, והאבל כאן גם הוא גדול.. לא משנה כמה אנחנו כנשים מתאמצות להתקדם בעולם, באמצעות הכלים הגבריים ולמרות שאנחנו עומדות ביעדים ומשיגות הישגים, בפנים אנחנו עדיין לא שקטות. לא מסופקות. לא שלמות. מתוסכלות.


אנחנו מצליחות, חכמות, אינטליגנטיות, יפות, יש לנו מודעות גבוהה ואינסוף כלים, אז למה הבערה בבטן לא שותקת? למה מתעוררת תחושה של אשמה? תחושה של תסכול? ניסיון לחפש משהו אחר/נוסף/שונה? התשובה היא, שאנחנו פועלות בעיקר על הדלק הלא נכון..


שינוי קטן בתפיסה וקבלת הייחודיות הנשית (מבלי לוותר על העוצמה ועל הכלים ה'גבריים' הנפלאים, אשר דוחפים להגשמה בתחומים רבים), יכול להביא לשינוי גדול בתוצאה.


חשוב לציין שכאשר אני כותבת על נשיות, הכוונה היא לכל מי שמרגיש/ה שנשיות היא חלק מהזהות המגדרית שלו. היום יותר מכל תקופה אחרת, כאשר הזהות המגדרית יותר פלואידית, כולם יכולים להתחבר קצת לאלות ולגלות איפה הנשיות שלהם מתבטאת.


לעדכונים ומידע על פוסטים חדשים, בבלוג  

Grainy Texture
בלוג

you may like...

©2020 by  zohar zoe mor ©. Proudly created with Wix.com

  © זכויות שמורות לזוהר מור

תנאי שימוש אלו, מחייבים את המשתמש באתר ומהווים חוזה בין המפעילה למשתמש

האתר כולל את הדעות והעמדות של הכותבת בלבד

הכותבת אינה אחראית לפרשנות של כותרות הפוסטים ו/או לאימתות או דיוקם של התכנים

התכנים מובאים בהשאלה לציבור בלבד, בהתאם לכללי מסחר הוגן ולא לשימוש מסחרי