נשים, צייתניות ונמנעות מסיכון, או ההיפך? סערת השמלה והמכנסונים..
רבות מאתנו הזדעזעו ומצאו את עצמן מגיבות בצורה מאוד נחרצת, נוכח ההתרחשויות בשבוע האחרון. אם זה, כאשר ילדות לא הורשו להיכנס לתחום בית הספר עם מכנסונים ויותר מכך, כאשר ילדה בת 7 מצאה את עצמה יושבת בכיתה, בחולצה ותחתונים ותו לא, מאחר והשמלה שלה ללא שרוולים ולעליונית לא היה סימן של בית הספר.. לכאורה!
אני מודה, שהסיפור האחרון הוציא אותי מהשלווה, שיבש לי את האיזון ואת היכולת 'לראות את שני הצדדים'. כמישהי שכתבה אינספור פסקי דין בעברי כעוזרת משפטית לשופטים, אני יודעת שלכל סיפור יש שני סטים של 'עובדות' ושלכל מטבע, יש שני פנים.
אבל, כאשר ילדה נאלצת לשבת בבית הספר, עם תחתונים וחולצה מכל סיבה תחת השמש, גם אם זה ל- 5 דקות בלבד, זה אומר דרשני ואין שום דרך אחרת להסתכל על זה. אגב, אותו הדין תקף לחלוטין גם עבור ילד, או נער או נערה, או כל אדם שיש לו זכות יסוד של 'כבוד אדם וחירותו'.
אני עוסקת בתחום הציות מזה שנים רבות, תוך מתן דגש לסוגיות של ניהול סיכונים ומגדר, וצייתנות. השאלה, מה מניע אותנו לציית, מי נוטה להיות יותר 'צייתן' ומי פחות, נחקרת עוד מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר ניסויים כמו 'הניסוי של מילגרם' והניסוי בבית חולים הופלינג הראו חד משמעית שישנם אנשים הנוטים לציית, גם להנחיות הנוגדות את הערכים שלהם, כאשר הם עומדים מול סמכות.
מעניין במיוחד בהקשר זה, המחקר בבית חולים הופלינג, בו אחיות הסכימו לתת לחולים מינון מסכן חיים של תרופה, שהם לא צריכים, בהמשך לפנייה של נסיין, רופא שהן לא הכירו. הניסוי עבד 'מעולה'.. כאשר כל האחיות, פרט לאחת, הסכימו לעשות זאת. הן לא העזו להתעמת עם ה'רופא' ופעלו (כמעט), בכניעה לערכים שלהן ולידע המקצועי שלהן.
מחקרים מאוחרים יותר, באו לבחון אילו תכונות אישיות משפיעות על הנטייה לציית, כאשר חלק התמקדו בשאלה : מי ייטו לציית יותר, נשים או גברים? שם הממצאים היו חד משמעיים. נשים יותר צייתניות! גם כאשר ניצבת מולן דרישה אשר עומדת נגד הידע, הערכים, השכל הישר שלהן, נשים ייטו לציית יותר מגברים.