זוהר (זואי) מור

קצת עליי>

על הבלוג 

>

IT’S YOUR STORY

>

מה עוד באתר?

למה ההחלטות שלנו לא טובות? יוריסטיקה

זה לא סוד, שאנחנו רוצים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר לקידום האינטרסים שלנו. הבעיה היא, שאי אלו הטיות ומגבלות חשיבה, משפיעות עלינו באופן שההחלטות שאנחנו מקבלים והפעולות שאנחנו מבצעים, לא תואמות תמיד לאינטרסים אלו.


אנחנו לא חוסכים מספיק, מהמשכורת החודשית שלנו. כשאנחנו זקוקים לחופשה, אנחנו משתוללים בהוצאות 'בשביל הנפש'. אנחנו לא תמיד בוחרים בדבר הנכון לאכול, כאשר אנחנו עייפים או ממהרים. אנחנו מגיבים בצורה לא נעימה ושולחים הודעות מייל או סמס אשר לא מכבדות אותנו או את הצד השני. כשאנחנו עייפים או כועסים או מתוסכלים, אנחנו מניחים הנחות על ההתנהגות של הצד השני. בכללי, ההחלטות שלנו פחות ממוצלחות..

יוריסטיקה, הינה קיצור חשיבה המאפשר קבלת החלטה מהירה וחסכנית, כתוצאה מיצירת תגובה אמוציונלית. במסגרת זו אנחנו מנהלים תהליך קבלת החלטה המבוסס, על מה שאנחנו יכולים להגדיר רק כ"תחושת בטן". מוצאה של המילה היוריסטיקה בשפה היוונית ומשמעותה – "משמש להבין או לגלות". נטען שאיינשטיין השתמש במילה זו כאשר הוא קיבל את פרס הנובל, על מנת להבהיר שהדעה שהוא הציג היתה לא מושלמת אבל בעלת חשיבות רבה.


חוקרים רבים לאורך השנים חקרו ולמדו את נושא היוריסטיקות, כאמצעי לפתרון בעיות שההיגיון לא מצליח לפתור. [i] זאת מאחר ובחינת החלטות מעלה, שבמקרים רבים בזמן שההיגיון אומר לנו דבר אחד, ההחלטה המתקבלת לעיתים הפוכה לגמרי. מדוע זה קורה? מדוע אנחנו מקבלים החלטות אשר מנוגדות להיגיון שלנו, לתועלת האישית שלנו? מדוע אנחנו מקבלים החלטות לא אפקטיביות?


שאלה זו הטרידה רבות את החוקרים. בתחילת הדרך, רבים מהחוקרים התמקדו בסוגיית היוריסטיקות כאמצעי להבין איך אפשר לבנות מחשב חכם. כזה, אשר יקבל החלטות ללא הטיות וקיצורי חשיבה. מחשב ללא הבאגים, שיש לחשיבה האנושית. רק בשנות השבעים, החלו לבחון את המונח בהקשר של פסיכולוגיה והבנת ההיגיון של טעויות והמונח יוריסטיקה קיבל משמעות חדשה, כאמצעי להבין למה אנשים טועים.


לאורך השנים המונח זכה להגדרות רבות, מעניינת ביניהן ההגדרה של Shan & Oppenheimer 2008 . הם טענו, שיוריסטיקות נסמכות על הפחתת מאמץ וכוללות אחד או יותר מהמאפיינים הבאים :

1. בחינת פחות רמזים (ראשית מידע).

2. הפחתת המאמצים לאחזור תועלת מרמזים קיימים.

3. בחינת פחות חלופות.


חשיבה היוריסטית בבסיסה, הינה חשיבה אשר לא טורחת לבחון את כל הרמזים וחלקיקי המידע הראשוניים, על מנת לבדוק האם יש בהם משהו מעבר. מדובר אם כן, בתהליך חשיבה חסכני ולעיתים עצלן. חשיבה כזו, לא טורחת להפעיל מאמץ מלא על מנת לנתח ולהבין את הרמזים, שהיא כן מצליחה לאתר. ו - לאחר שהיא מגדירה חלופות להחלטה אפשרית, היא מפסיקה לבחון את היתר ויוצא שבסופו של דבר נבחנות פחות חלופות.


דוגמא אפשרית, לחשיבה היוריסטית היא כאשר אנחנו עומדים להעסיק עובד חדש. במידה והמראיין, אשר שוחח עם המועמד לפנינו והתרשם ממנו לטובה, הוא אדם שאנחנו מעריכים ו'תופסים' ממנו, הנטייה שלנו תהיה לבחון את המועמד בעין פחות קפדנית.

למה? כי אנחנו מבלי לתת את הדעת לכך, נחפש אינדיקציות ואישרורים להיותו מועמד טוב. העובדה שאנחנו מעריכים את עמיתנו לעבודה אשר ראיין אותו לפנינו, תצבע לנו את החוויה. מה גם, שאם אותו עמית אשר מוערך על ידינו טעה בהערכתו את המועמד, זה עלול ליצור פער בתפיסה שלנו. פער שהמוח שלנו לא רוצה ומנסה להימנע ממנו...



מעניין להכיר בהקשר זה, את מה שהפסיכולוגיה החברתית טוענת בנוגע לתפיסה שלנו את הסביבה ואת מה ש'אחרים עושים'. ידוע שהשפעה חברתית, יכולה להוביל אנשים לקבל החלטות ולבצע פעולות המנוגדות לאינטרסים של עצמם. מעניין אף יותר לדעת, שבכלל אין צורך לראות את 'האחר מבצע פעולה' על מנת להיות מושפע ממנו. מספיק לקרוא על פעולותיו באמצעי תקשורת ובלי לשים לב, הושפענו..

[i] Gerd Gigerenzer and Wolfgang Gaissmaier, Heuristic Decision Making, Center for Adaptive Behavior and Cognition, Max Planck Institute for Human Development, 14195 Berlin, Germany; email: gigerenzer@mpib-berlin.mpg.de

לעדכונים ומידע על פוסטים חדשים, בבלוג  

Grainy Texture
בלוג

you may like...

©2020 by  zohar zoe mor ©. Proudly created with Wix.com

  © זכויות שמורות לזוהר מור

תנאי שימוש אלו, מחייבים את המשתמש באתר ומהווים חוזה בין המפעילה למשתמש

האתר כולל את הדעות והעמדות של הכותבת בלבד

הכותבת אינה אחראית לפרשנות של כותרות הפוסטים ו/או לאימתות או דיוקם של התכנים

התכנים מובאים בהשאלה לציבור בלבד, בהתאם לכללי מסחר הוגן ולא לשימוש מסחרי