top of page
זוהר (זואי) מור

קצת עליי>

zoei3.jpg

אקדמאית, עורכת דין, מנהלת רגולציה, כותבת ומרצה. חוקרת בתחום ניהול סיכונים ומגדר, קבלת החלטות, תפיסות מגדריות וארכיטיפים של אלות יוון

על הבלוג 

>

אחרי שנים של עבודה ולימודים אקדמאים מגוונים ואחרי אינספור מאמרים וכמה ספרים אשר מצאו את עצמם במגרות שלי ובתיקיות המחשב, החלטתי להעלות את חלקם לבלוג זה.  הוא יכלול מחשבות וממצאי מחקרים בנושאים של ניהול סיכונים וסטטיסטיקה, קבלת החלטות, ציות, כלכלה התנהגותית, מגדר, פמיניזם ואלות אולימפוס. הכל במטרה שנבין טוב יותר איך אנחנו מקבלים החלטות, מה מניע אותנו, מה מונע בעדנו ומה הכוח האמיתי שיש לנשים...

IT’S YOUR STORY

>

המערכת הבנקאית בישראל ומדיניות אימוץ ההוראות ניהול סיכונים - באזל II

כמות הרגולציה הבנקאית, בדגש על ניהול סיכונים הינה רבה ונמצאת במגמת עלייה מתמדת. לאורך השנים, אינסוף מחקרים נערכו ברחבי העולם, בנוגע למשמעות של המלצות 'באזל II'. למרות זאת, דיון מועט נערך בהשלכות של יישום רגולציה זו, על המערכת הבנקאית בעולם ובפרט בישראל.


בשנת 74' התכנסו בבאזל, נציגי הסקטור הבנקאי הבינלאומי של המדינות המתועשות (ה G10), על מנת ליצור כללים פיקוחיים א-פורמליים בתחום הבנקאות. מטרת ועדת באזל היתה, להגיע להסכמה בינלאומית לסטנדרטים של התנהלות נאותה ושיתוף פעולה בפיקוח הבנקאי הבינלאומי. כיום, ועדת באזל לפיקוח בנקאי, מציבה את הסטנדרט העיקרי הגלובלי לפיקוח רגולטורי זהיר על בנקים (Prudential Supervision) ומספקת פורום לשיתוף פעולה בין בנקים בנושאים פיקוחים. חברים בוועדה נציגם של 28 מדינות.


מאותו מועד ועד היום, הועדה התכנסה פעמים רבות וסיפקה מגוון של מסמכים אשר הוטמעו רובם ככולם ברגולציה מקומית ברחבי העולם. זאת, בשימת לב לכך שמדובר ביישום של רגולציה שהינה בין היתר, רגולציה בינלאומית בלתי מחייבת ובחוק רך ('חוק' שלא נחקק על ידי הריבון, אלא מהווה מקבץ של כללים אשר נוסחו ע"י ארגון לא ממשלתי ואשר הרגולטור בחר לאמץ לתוך למערכת המקומית, באופן שתואם לצרכים ולמבנה המקומי).

בעוד שההחלטה לאמץ ולהטמיע רגולציה זו, נעשית כאמור ע"י הרגולטור ובישראל – המפקח על הבנקים, המערכת הבנקאית היא זו אשר נדרשת להשקיע תשומות להתאמת פעילותה לרגולציה החדשה.


במסגרת יישום המלצות ועדת באזל II בתחום ניהול סיכונים, המערכת הבנקאית בישראל ביצעה שינויים משמעותיים ביותר (שינוי מבנה ארגוני, הקמת חטיבות לניהול סיכונים, הגדרת תפקיד של מנהל סיכונים ראשי, קצין ציות, הגדרת מדיניות ניהול סיכונים, תיאבון סיכון[2], נהלי עבודה וכו').