בכל הנוגע לקבלת החלטות, בני האדם הם לא מחשב 'תפוח' משוכלל, או תוכנה סטטיסטית מדויקת ו-לא, לא כל בני האדם, נוצרו שווים. בעוד שיש אלו, אשר רואים בשמירה על החוק ובערכים של יושרה, אמינות וכנות, כסטנדרטים גבוהים להתנהגות ועבודה שוטפים, יש אלו אשר רואים את הדברים אחרת. על מנת להתמודד עם קושי זה, ישנם כללי מוסר, הסדרה ברמה המדינית ותרבות ארגונית וציות ברמת התאגיד.
בנוסף להכרת תחום הרגולציה, הפן המשפטי ונושאים מעולם האתיקה והמוסר, אחד הפרמטרים החשובים והמעניינים ביותר בעיני בהקשר של קבלת החלטות, זה הפרמטר ההתנהגותי/פסיכולוגי. כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה חברתית, גורמים מניעים/חוסמים, מוטיבציות, היוריסטיקות, הטיות חשיבה – כולם משפיעים על הדרך בה אנחנו מקבלים החלטה.
תחום קבלת החלטות הינו תחום משגשג המושך חוקרים רבים, המעוניינים להבין 'למה אנחנו מחליטים מה שאנחנו מחליטים?'. בעוד שהיכולת לקבל החלטה ולבחור בחלופה אשר תספק תוצאה טובה ובמקסימום תועלת, חשובה מאין כמוה לחיינו מבחינה חברתית, בריאותית, פיננסית ובכלל, הלכה למעשה קיים קושי לקבל החלטות אפקטיביות.
אחרי שנים של עיסוק ומחקר כעו"ד בתחום ניהול סיכונים וציות, בשוק המוסדי ובשוק הפרטי, עמדתי היא שניהול סיכונים במבנהו הנוכחי הינו תהליך קבלת החלטות חסר, אשר מתמקד בניהול ציפיות שליליות וניתוח אירועים שליליים מהעבר. אני מבססת את עמדתי, בין היתר על מחקרים אשר נערכו בשנים האחרונות, והעלו שתהליך ניהול סיכונים הינו ללא ספק יעיל בארגון (תהליך עושה סדר, וסדר מעלה את רמת היעילות), אך הוא אינו אפקטיבי. זאת, מאחר ומטרת העל של תהליך ניהול סיכונים - מניעת כשלים רב מערכתיים, לא מתממשת.
תחום ניהול הסיכונים היום, שואף להתבסס על חישובים סטטיסטיים, כמו התפלגויות והסתברויות. הבעיה היא שלא רק שמדובר בנושאים, אשר טווח הטעות בהם היא משתנה, אובייקטיבית הם די קשים להבנה. מסיבה זו, חוקרים טוענים היום (בהתבסס על ממצאי מחקרים, בתחום הכלכלה התנהגותית) שאנשים מגיבים קודם כל לתפיסת הסיכון שלהם ולא לחישוב הסיכון האובייקטיבי. מסתבר שההערכה והתפיסה האינדיבידואלית שלנו את לתוצאה שלילית אפשרית, משחקת תפקיד חזק יותר בקבלת החלטות, מאשר קיומם של כלים סטטיסטיים.
תחום זה מעניין אף יותר, כאשר באים לבחון את ההשפעות של תפיסות חברתיות מגדריות על תפיסת הסיכון של ותהליך קבלת החלטות. מחקרים רבים נעשו בתחום זה, על מנת לבחון האם ישנם פערים בתפיסות הסיכון בין גברים לנשים והממצאים מאוד מעניינים. במיוחד מעניינת ההטיה הלא מודעת, אשר משפיעה על חוקרים באופן ניתוח הממצאים הסטטיסטיים ואשר הביאה שוב ושוב לאותה מסקנה.
אם יש משהו שהמציאות מלמדת אותנו שוב ושוב וכל בר דעת מבין, זה שמה שלא נעשה וכמה שנתכונן, לא נוכל לברוח ממשברים שלא ציפינו להם. אם זה מבחינה פוליטית מדינית, כלכלית מקומית או בינלאומית, בנקאית, עסקית ואישית, בסביבה של חוסר וודאות, אנחנו לעולם לא נוכל לנהל את כל הסיכונים..
הביטחון שלנו לבצע עסקים, לעמוד ביעדי רווחיות ולהימנע מתביעות, תלונות, פגיעה בפעילות השוטפת ובמוניטין, תלויה לא רק ביכולת שלנו להתקין תקנות ונהלים, אלא ביכולתנו להביא את הסביבה ואת עצמנו לקבל את ההחלטה הנכונה.
למאמר שלי בנושא אפקטיביות ניהול סיכונים במערכת הבנקאית בישראל
ראו הרבעון לבנקאות של איגוד הבנקים 182. מאי 2019
תחום קבלת החלטות הינו תחום משגשג המושך חוקרים רבים, המעוניינים להבין איך ולמה אנחנו מקבלים את ההחלטות שלנו. זאת, בין היתר מאחר וכל בר דעת מבין שבחירותיו לא בהכרח ינבאו את התוצאות אשר ברצונו לקבל. There are no guaranties
זה לא סוד, שאנחנו רוצים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר לקידום האינטרסים שלנו. יחד עם זאת, ישנם לא מעט גורמים, הטיות ומגבלות חשיבה המשפיעים עלינו באופן שההחלטות שנקבל והפעולות אשר נבצע, לא יהיו בתאימות לאינטרסים אלו. בעוד שהיכולת שלנו לקבל החלטה טובה ולבחור בחלופה אשר תספק תוצאה במקסימום תועלת, חשובה מאין כמוה לחיינו מבחינה חברתית, בריאותית ופיננסית, הלכה למעשה קיים קושי בקבלת החלטות אפקטיביות. מחקרים הראו שקושי זה בא לביטוי אצל אנשים בריאים מבחינה נוירולוגית, באותה מידה כמו אצל אנשים בעלי אתגרים נוירולוגיים רפואיים. זאת, מבלי להתייחס לכך שרוב ההחלטות כוללות רכיב מסוים של סיכון.
סיכון הוא חלק אינהרנטי בפעילות העסקית ובחיים בכלל. בהקשר של קבלת החלטות, סטטיסטיקה וחקר ביצועים עושים הבחנה בין שלושה מצבים : תנאי וודאות, תנאי חוסר וודאות ותנאי סיכון כאשר המונח "סיכון", מתייחס להשלכות השליליות ממצב טבע של חוסר הוודאות המצומצם, על פעולותינו ועונה על השאלות הבאות: מה יכול לקרות? מה הסיכויים שזה יקרה (או כמה אנחנו לא בטוחים בהחלטה שלנו?) ו - מה התוצאות האפשריות ? מאחר וחוסר וודאות הוא מצב פסיכולוגי אשר קשה לקבלו ובה בעת הוא חלק ממה שניתן להגדיר כחוקי הטבע, אנחנו מחפשים כל הזמן אמצעים לצמצם את חוסר הוודאות מחד ולהגדיל את הביטחון שלנו, מאידך.
[i] Johannes Schiebener & Matthias Brand, 'Decision Making Under Objective Risk Conditions–a Review of Cognitive and Emotional Correlates, Strategies, Feedback Processing, and External Influences 'Neuropsychol Rev (2015) 25:171–198 DOI 10.1007/s11065-015-9285-x
למידע נוסף בנושא
מעוניינים בהרצאות, הדרכות, ייעוץ?
קצת עלי....
זוהר (זואי) מור
אקדמאית, עורכת דין, מנהלת רגולציה, כותבת ומרצה. חוקרת בתחום ניהול סיכונים ומגדר, קבלת החלטות, תפיסות מגדריות וארכיטיפים של אלות יוון
פוסטים בנושאים אלו ואחרים, מתעדכנים בשוטף בבלוג באתר. תמצאו שם ממצאי מחקרים ומחשבות על ניהול הסיכונים וסטטיסטיקה, קבלת החלטות, ציות, כלכלה התנהגותית, מגדר ועוד...
