Compliance - תכנית ציות בארגון - למה הן לא עובדות??

זוהר (זואי) מור, עו"ד

תכניות ציות ואתיקה, קיימות עוד מראשית שנות ה90. למרות זאת, אנחנו עדיין עדים לקנסות, עיצומים ופגיעה במוניטין של ארגונים (קטנים כגדולים), כתוצאה מאי ציות.  המשבר של 2008 ובפרט נפילת 'אנרון', בזמן שתכניות ציות וניהול סיכונים כבר היו חלק מוכר מהפעילות במערכת הפיננסית, העלה שאלות לא קלות. בין היתר,  בנוגע למידת ההשפעה של האלמנט האנושי, על קריסת הארגון.

​

המטרה הרחבה של תכנית ציות היא לוודא שהחברה פועלת ומצייתת להוראות הרגולציה, החוקים והכללים של הארגון. בנוסף לתכנית ציות, ארגונים מחילים גם תכניות אתיקה, במטרה לפתח ולייצר אוירה חיובית, אתית ולהשריש את חזון הארגון, בפעילות היומיומית. ברי כי, ציות ואתיקה לא יכולים להתקיים על מדיניות ונהלים בלבד. לא די בקיומם של הוראות יבשות וקוד אתי, על מנת להשריש תרבות ציות ואתיקה בפעילות השוטפת של הארגון. על מנת להשיג מטרות אלו על הארגון, בין יתר הדברים, לפתח מודלים לקבלת החלטות.

​

לאחר פיתוח המודלים, על הארגון והעומדים בראשו בפרט, לוודא כי מודלים אלו מיושמים ומקבלים ביטוי, במסגרת תהליך קבלת ההחלטות בארגון. רק באמצעות יישום והטמעת מודלים אלו, הארגון יוכל לוודא השרשת ערכי הציות והאתיקה בפעילותו.

​

העובדות מראות שבהיסטוריה (הלא רחוקה), משברים פרצו ופירמות התמוטטו למרות שהן פעלו בהתאם לתכנית ניהול סיכונים וציות מוסדרת. מדוע זה קרה? מה הגורם לכך שלמרות מאמצי הארגון להסדרת ציות (התקנת מדיניות, נהלים, הוראות שעה, ביצוע ביקורות, בקרות, הדרכות וכד'), במקרים רבים כושלים? 

למה הארגון מתמודד שוב ושוב עם הפרות וחשש לעיצומים וקנסות?

​

הביטחון שלנו לבצע עסקים, לעמוד ביעדי רווחיות ולהימנע מתביעות, תלונות, פגיעה בפעילות השוטפת ובמוניטין, תלוי ביכולתנו להביא את הסביבה לקבל את ההחלטה הנכונה!

מתאוריה למציאות ארגונית...

• למדתם את כל הכללים ואתם מכירים את ההגדרות היבשות

• טרחתם להשקיע סכומי כסף לא מבוטלים, על מנת לייצר תכנית ציות

• אתם נוקטים צעדים כדי לשמר תרבות ארגונית, אשר תתמוך בציות 

למעשה, שמתם V על כל ה'כלים' :

מערך ניהול סיכונים, תכנית ציות, נהלים, מדיניות, תמיכה מיכונית. הכל!

אפילו השתמשתם בשירותים של החברות הגדולות במשק, על מנת שיעשו סקרי ציות ומיפוי סיכונים

עשיתם הכל, אז מה התוצאה?

​

ממצאי ביקורות ובקרות פנימיות, ביקורות חיצוניות, תלונות ציבור, תביעות משפטיות, כתבות 'לא מחמיאות' בעיתונות וברשתות החברתיות, מעלים שעל אף כל המאמצים, אשר השקעתם, דה פקטו:

• יש הרבה הפרות

• העובדים לא קוראים את הנהלים

• אין התגייסות של עובדים, לצרכי ויעדי הארגון

• אין מודעות ורצון, לציית ולפעול בהתאם להנחיות 

• שוב, אתם עומדים מול שימועים לעובדים, שיחות מול הרגולטורים ועיצומים בפתח

​

למה ?

 לקבלת מידע נוסף, צרו קשר עכשיו !!

אם יש משהו שהמציאות לימדה אותנו, זה שתמיד יהיה משבר כלשהו. אם זה מבחינה פוליטית מדינית, אם זה מבחינה כלכלית, בנקאית, פיננסית ואפילו אישית..

​

אחרי שעברתי מספר ארגונים, הכרתי תרבויות התנהלות שונות ועסקתי בתחום הרגולציה בשווקים שונים, ובמקביל ללימוד שלי בתחום כלכלה התנהגותית וקבלת החלטות, אני בגישה שיש לנקוט בדרך שונה על מנת להעלות את רמת הצייתנות בארגון.  איינשטיין אמר, שלעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה, זה חוסר שפיות. אולי כדאי שנקשיב לו?

הגברת הצייתנות של העובדים, תתרחש רק לאחר תהליך שבסופו העובדים יהיו יותר מגויסים לציית ולקבל החלטות לטובת הארגון!
 

איך אפשר לשנות תפיסה ולהניע לציות?

​

מה ההצעה שלי?

המטרה - להעלות את רמת ההתגייסות של העובד לארגון ולהביא לעלייה ברמת הציות הכללית

​

אמצעי - שינוי תפיסתי, אשר יקבל ביטוי בהתנהגות. נתמקד על  של שלושה מעגלי השפעה/ הנעה : העולם הרגשי - הפנימי של העובד, העולם החיצוני והדילמה הנקודתית

**עם הירשמי לאתר, אני מאשר קבלת הודעות למייל על פוסטים ומוצרים. 

הפרטיות שלך חשובה לנו. לא נציק ולא נעביר את המידע לגורמים שלישיים

​

כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה חברתית, גורמים מניעים/חוסמים, מוטיבציות, היוריסטיקות, הטיות חשיבה – כולם משפיעים על הדרך בה הפרט בארגון מקבל החלטה, כי - בסופו של דבר צייתנות, היא החלטה.

​

הביטחון שלנו לבצע עסקים, לעמוד ביעדי רווחיות ולהימנע מתביעות, תלונות, פגיעה בפעילות השוטפת ובמוניטין, תלוי ביכולתנו להביא את הסביבה לקבל את ההחלטה הנכונה!

​

מאחר ולעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות חדשות, לא עובד, אני מציעה מודל אחר. מודל אשר נבנה על עבודה ומחקר אקדמי שנמשך שנים ובמקביל כל כך פשוט.

​

למידע נוסף, על הרצאות וסדנאות בנושא הנ"ל ובנושא של מתן כלים למנהלים לעודד צייתנות, צרו קשר לקביעת פגישה

​

קצת עלי....

זוהר (זואי) מור

אקדמאית, עורכת דין, מנהלת רגולציה, כותבת ומרצה. חוקרת בתחום ניהול סיכונים ומגדר, קבלת החלטות, תפיסות מגדריות וארכיטיפים של אלות יוון

פוסטים בנושאים אלו ואחרים, מתעדכנים בשוטף בבלוג באתר.

​

תמצאו שם ממצאי מחקרים ומחשבות על ניהול הסיכונים וסטטיסטיקה, קבלת החלטות, ציות, כלכלה התנהגותית, מגדר, פמיניזם ואלות אולימפוס ועוד...